פרסום הרשות לניירות ערך - קודקס השקעות

רשות ניירות ערך פרסמה את "קודקס ההשקעות", מסמך הסברה מקיף שנועד לסייע לציבור המשקיעים להבין את המסגרת החוקית, החובות וההגנות החלות בתחום ההשקעות בישראל.

הקודקס מרכז באופן תמציתי את הוראות חוק ניירות ערך, חוק הייעוץ, השיווק וניהול תיקי השקעות, וחוק השקעות משותפות בנאמנות, ומבהיר את ההבדלים בין השקעות מפוקחות להשקעות שאינן מפוקחות, את סוגי המשקיעים המוגדרים בחוק (משקיע ריטייל, משקיע כשיר למוצרי השקעה, משקיע כשיר לתיווך לא מפוקח), ואת הכללים החלים על מתווכים ובעלי רישיון בתחומים אלה.

המסמך מתייחס גם לחובות האמון, הזהירות והגילוי החלות על נותני השירות, ולמגבלות הפצה של מוצרים פיננסיים לפי סוג המשקיע.חשיבותו נובעת מהצורך בהגברת השקיפות, במניעת ניגודי עניינים ובהבנת גבולות האחריות של כל גורם המעורב בתהליך ההשקעה.

הקודקס מהווה כלי עזר להבנת כללי השוק ואינו תחליף לעיון בנוסח החוק המחייב או לייעוץ מקצועי.

⚖️ המסגרת החוקית של עולם ההשקעות

המדריך פותח בהצגת הבסיס החוקי המסדיר את תחום ההשקעות:

• חוק ניירות ערך (1968) – מסדיר את הגילוי והפיקוח על ניירות ערך, מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכו'.

• חוק הייעוץ (1995) – מסדיר את פעילותם של יועצי השקעות, משווקים ומנהלי תיקים, כולל חובות אמון, זהירות וגילוי נאות.

• חוק השקעות משותפות בנאמנות (1994) – מסדיר קרנות נאמנות וניהול משותף של נכסים.

המטרה המרכזית של החוקים היא להגן על ציבור המשקיעים, להבטיח שקיפות והגינות, ולצמצם ניגודי עניינים.

💡 השקעות מפוקחות לעומת לא-מפוקחות

• השקעה מפוקחת - השקעה במוצר שקיבל היתר הפצה מרשות ניירות ערך. השקעות כאלה כפופות לחוקי גילוי, שקיפות והגבלת סיכונים.

• השקעה לא-מפוקחת – השקעה במוצרים שלא קיבלו היתר הפצה. השקעות אלו מאופיינות בשקיפות נמוכה ובסיכון גבוה יותר.ההפצה מוגבלת:

  • עד 35 לקוחות ריטייל ב־12 חודשים.

  • או עד 50 משקיעים בסה״כ בהסדר השקעה משותפת.לקוחות "כשירים" אינם נספרים במגבלה זו.

המדריך מדגיש:

"ויתור על רגולציה = ויתור על הגנה" – מי שבוחר להשקיע במוצר לא מפוקח מוותר בפועל על ההגנות שהחוק מעניק לו.

👤 סוגי משקיעים בשוק ההון (עמ׳ 3)

המדריך מחלק את ציבור המשקיעים לארבע קבוצות עיקריות:

1. משקיע ריטייל – הציבור הרחב; אינו עומד בתנאי כשירות.

2. משקיע כשיר למוצרי השקעה – עומד במבחנים כלכליים שנקבעו בחוק ניירות ערך (כגון הכנסה או הון עצמי גבוה).

   • נדרש לעמוד לפחות באחד משלושה מבחנים, לדוגמה:

     • נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון ש״ח ומעלה

     • הכנסה שנתית ליחיד 1.4 מיליון ש״ח, או לתא משפחתי 2.1 מיליון ש״ח

3. משקיע כשיר לתיווך לא מפוקח – עומד במבחנים כלכליים ואיכותיים (ידע וניסיון בשוק ההון).חייב לעמוד בשניים מתוך שלושה מבחנים (הכנסה, הון, ניסיון).

4. משקיע כשיר לתיווך לא מפוקח + כשיר למוצרי השקעה – עומד בשני סוגי הכשירויות ומקבל הקלות רבות.

🧑‍💼 סוגי מתווכים (עמ׳ 4–5)

המדריך מפרט את סוגי נותני השירות בתחום ההשקעות:

סוג מתווך	רישיון	מקור תגמול	יכולת לפנות לציבור
יועץ השקעות	רישיון מלא	רק מהלקוח	יכול לשרת את כל סוגי המשקיעים
משווק השקעות	רישיון מלא	מהלקוח + מיצרן נכס פיננסי	יכול לשרת את כל סוגי המשקיעים, אך עליו לחשוף ניגודי עניינים
מנהל תיקים	רישיון מלא	לפי הסכם עם הלקוח	רשאי לפעול לפי ייפוי כוח שניתן לו
מתווך ללא רישיון וללא זיקה	ללא רישיון השקעות	מהלקוח בלבד	עד 5 לקוחות שאינם כשירים בלבד
מתווך ללא רישיון ועם זיקה	ללא רישיון השקעות	מהלקוח ומיצרן הנכס	מותר לפנות רק ללקוחות כשירים

📊 טבלאות התאמה בין סוגי משקיעים למוצרי השקעה (עמ׳ 7–13)

במספר עמודים מוצגות טבלאות המפרטות:

• אילו מוצרים מותר לשווק לכל סוג משקיע.

• מי רשאי לתווך אותם.

• מאיפה המתווך רשאי לקבל תגמול.

דוגמאות:

• משקיע ריטייל: יכול להשקיע רק במוצרים עם היתר הפצה (ניירות ערך, קרנות נאמנות וכו').

• משקיע כשיר למוצרי השקעה בלבד: יכול גם במוצרים מובנים (Structured Notes), קרנות השקעה פרטיות וכו’.

• משקיע כשיר לתיווך לא מפוקח: יכול גם להשקיע במוצרים לא מפוקחים, כולל קרנות חוץ, קרנות גידור וקרנות VC.

• משקיע כשיר לשני הסוגים: יכול להשקיע כמעט בכל סוגי המוצרים ללא מגבלות הפצה.

🏦 עקרונות מרכזיים

• חובת בירור צרכים והתאמת השקעה – על בעל הרישיון לבדוק את מטרות הלקוח, מצבו הפיננסי ורמת הסיכון המתאימה לו.

• חובת גילוי נאות – חובה להציג ללקוח ניגודי עניינים, עמלות ומידע מהותי על ההשקעה.

• פיקוח מתמשך – רשות ניירות ערך מוסמכת לאכוף את החוקים ולהעניש מפרים.

לינק להורדת המסמך המלא : https://www.new.isa.gov.il/images/Fittings/isa/asset_library_pic/al_lobby/al_lobby-63b3dc4fa5dd2/Investment_codex169251.pdf